החלטה בתיק ע"א 1900/06

זוהי בקשת המערער ליתן החלטה שהמשיב מנוע מלהגיש ערעור שכנגד על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופט מאיר שנהב) מיום 16.6.99 בת"א 58993/97 שבו נדחתה תביעת המערער נגד המשיב.

1.                   רקע

(א)                ביום 22.6.97 הגיש המערער תביעה בבית משפט השלום בתל אביב  (ת"א 58993/97) (להלן: " התביעה הראשונה") ועתר לחיוב המשיב בתשלום סך 168,000 ש"ח בגין חוב שהצטבר בעסק משותף.

(ב)                 ביום 27.10.97 ניתן פסק דין בהעדר הגנה נגד המשיב. המשיב הגיש בקשה לביטול פסק הדין אך היא לא נידונה לגופה.

(ג)                  המשיב הגיש תביעה שכנגד בתביעה הראשונה אולם זו נמחקה נוכח קיומו של פסק דין ובמקומה הוגשה תביעה עצמאית נושא אותו עניין (ת"א 32676/98) (להלן: " התביעה השניה").

(ד)                 על אף קיומו של פסק דין נגד המשיב בתביעה הראשונה הורה בית משפט קמא על איחוד הדיון בתביעה הראשונה ובתביעה השניה, וכן בתביעה שלישית שהוגשה על ידי המערער ואימו נגד המשיב (להלן:  " התביעה השלישית") (כל התביעות יחד יכונו להלן: " התיק המאוחד").

(ה)                במסגרת פסק הדין שניתן ביום 16.6.99 בתיק המאוחד ביטל כב' השופט שנהב  את "פסק הדין בהעדר" מבלי שקיים דיון לגופו של עניין בבקשה לביטולו, ודחה את התביעה הראשונה. באותו פסק דין נדחתה גם התביעה השניה. 

(ו)                  ביום 15.9.99 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא בתיק המאוחד ככל שזה מתייחס לתביעה הראשונה (ע"א 2566/99), ומכאן החלו הצדדים במסכת ארוכה של התדיינויות שמטרתן העיקרית ביטול ההחלטה המבטלת את "פסק הדין בהעדר" ודיון בתובענה לגופה.

(ז)                  ביום 14.3.06 ניתנה החלטה בבית משפט זה (כב' השופטת שרה דותן) בבר"ע 2738/05 שהאריכה מועד להגשת ערעור על פסק הדין (מיום 16.6.99) בתביעה הראשונה. השופטת דותן נימקה החלטתה בקיומה של מחלוקת כבדת משקל בשאלה אם נשמעו ראיות בתביעה הראשונה - כפי שטען המשיב, אם לאו - כפי שטען המערער, שלדבריו הניח באותה עת שכבר קיים פסק דין בתיק.  

(ח)                המערער הגיש ערעור ביום 23.4.06, ובדיון מקדמי שהתקיים לפני ביום 5.7.06 ניתנה ארכה להגשת הודעת ערעור מתוקנת. באותו מעמד, ביקשה ב"כ המשיב לשמור את זכותה להגיש ערעור שכנגד - בקשה שנתקלה בהתנגדות ב"כ המערער.  

(ט)                ביום 6.8.06 הוגשה הודעת הערעור המתוקנת, והמשיב התבקש להבהיר עמדתו ביחס לכוונה להגיש ערעור שכנגד ולמקור החוקי לכך בשלב זה.

(י)                  המשיב התעכב במסירת הבהרתו, וביום 27.9.06 הגיש המערער את הבקשה דנן למתן החלטה המונעת מהמשיב להגיש ערעור שכנגד כשהוא מסתמך על שתיקת המשיב.  

2.                   טענות הצדדים

טרם מתן החלטה בבקשה, הוריתי שוב על קבלת תגובת המשיב.

בתגובתו שהתקבלה רק ביום 22.10.06 חוזר המשיב על כוונתו להגיש ערעור שכנגד. הוא מנמק את זכאותו לעשות זאת בכך שפסק הדין בתיק המאוחד מיום 16.6.99 דחה לא רק את תביעת המערער נגד המשיב בתביעה הראשונה, אלא גם את תביעת המשיב נגד המערער בתביעה השניה, שהיא למעשה תביעה שכנגד כפי שקבע כב' השופט שנהב. לטענת המשיב, מרשות הערעור שניתנה נגזרת גם זכאות לערעור שכנגד.

בתגובה לתגובת המשיב שהגיש המערער ביום 30.10.06 הוא טוען כי:

(א)                הודעת המשיב הוגשה באיחור בניגוד לתקנות.

(ב)                 הערעור דנן (ע"א 1900/06) על פסק הדין בתביעה הראשונה הוא גלגולו של הערעור המקורי (ע"א 2566/99) מיום 15.9.99. המשיב לא הגיש הודעת ערעור במסגרת הערעור המקורי ולכן אינו יכול לעשות זאת כעת.

(ג)                  מתגובת המשיב עולה כי אין בכוונתו להגיש ערעור שכנגד על פסק הדין בתביעה הראשונה אלא ערעור על פסק הדין בתביעה השניה שהיא תביעה נפרדת שבגינה קיים פסק דין חלוט מאז 16.6.99. לטענתו, הארכה להגשת הערעור ניתנה אך ורק על פסק הדין בתביעה הראשונה.